טיפול נשי
זה לא פוסט של נו נו נו, איזה לא בסדר את,
זה פוסט שמבקש להזכיר
גם לי
שיש זמנים שאנחנו צריכות לשים את עצמנו בראש הפרמידה,
בשלב הכי גבוה בסולם,
במקום הראשון,
כן, גם לפני הילדים,
כדי שנוכל להיות שם בשבילם
בריאות
שפויות
חזקות
(ולא רק בגלל שחופש גדול עכשיו)
השנה 2002-
אני זוכרת את עצמי, הומאופתית חדשה דנדשה, היישר מלימודי ההומאופתיה אל הקליניקה של מי שהיה אז מנהל בית הספר בו למדתי (דר' חיים רוזנטל), עוד לא היתה לי קליניקה משלי, רק מלא מוטיבציה, תשוקה ודרייב לטפל באנשים.
באותה תקופה טיפלתי בעיקר בילדים:
דלקות עיניים, אוזניים, שתן
אטופיק דרמטיטיס, מולוסקום, פסוראזיס
התקפי זעם, חרדות הפרעות קשב וריכוז
ולכל ילד איבחנתי ורשמתי רמדי בחרדת קודש.
בהמשך הדרך, האמהות של הילדים הגיעו לטיפול, לאט לאט בטיפטופים
אמא שסובלת ממגרנה, אחרת מכאבי מחזור או נשירת שיער..
ואני שמחתי בכל אישה שבאה, התענגתי על הקשר שנוצר, התרגשתי מהנגיעה שלי בחיים שלה.
ההבנה שאני רוצה לטפל בנשים הגיעה די מאוחר,
וזה לא שאני לא נהנת לטפל בילדים, יש סיפוק גדול מאוד
אבל
שינוי משמעותי ועמוק בחיים של אישה הוא כל כך עוצמתי, מתוך ההבנה שכל אחת מאיתנו חווה את החיים בצורה שהיא יחודית לה, שהמחלות והכאבים מגיעים מנסיבות החיים המיוחדות שלה.
כבר מספר שנים לא קטן אני משווקת, כותבת ומדברת טיפול בנשים, למרות שבקליניקה שלי (כן, יש לי היום אחת משלי) אני מטפלת גם בילדים ובגברים.
מה אני אגיד לכן, לא היה קל
כשהילד חולה כל הזמן, יש לו פריחה שמגרדת או עובר תהפוכות רגשיות, קל לנו (כן, גם לי), להרים טלפון ולקבוע טיפול,
ברור, נכון? זה הבריאות של הילד שלי.
לקח לי זמן להבין שזה לא ככה אצלנו המין החזק (והיפה והחכם)
מתנצלת מראש: עכשיו תגיע הכללה ממש גדולה ועצומה, יש נשים שלא נוהגות ככה אבל
כשאישה סובלת ממחלות חוזורת (או כרוניות), פריחה מגרדת או ממצב ריגשי קשה, הטיפול (אותו טיפול שקיבל הילד שלה) יחשב כ "מותרות".
ברוב המקרים היא תטפל בעצמה בשיטת הפלסטר:
תמרח משחה שחברה המליצה, תקנה ויטמין שהיא שמעה שאולי יכול לעזור,
תתייעץ בקבוצות בפייסבוק על תרופת סבתא.
יש נשים שלוקחות משככי כאבים כל חודש כדי להקל על כאבי מחזור
או כל שבוע לכאבי ראש
או נוגדי חרדה או אנטיהיסטמינים לאלרגיה
עכשיו, אני שואלת- האם לילדים שלך תתני תרופות/משככי כאבים/ אנטיביוטיקה למשך שנים או באופן קבוע מבלי שניסית לבדוק כיצד אפשר לפתור את הבעיה בדרכים אחרות?
ענית על השאלה השאל ב "לא"?
עכשיו תחזרי למשפט הקודם ותחליפי את המילים "לילדים שלך" במילה "לעצמך"
לצערי הרב, התשובה היא- כן
איפה את מוצאת את עצמך "נופלת" לבורות וירטואליים כאלו?
מתי את מבינה שסדר העדיפויות שלך שגוי?
במערכת יחסים שלך עם בן/ת הזוג?
בעבודה?
מול חברים, ההורים שלך?
(מזכירה לכן את 2 השורות הראשונות בפוסט..)
*בוידאו דוגמה לזמן שבו אני מעמידה את עצמי במקום הראשון
